הפיצרייה של שמוליק לא הצליחה יותר מידי. הסיבה לכך הייתה פשוטה- היא הייתה פיצרייה ממוצעת בלי יותר מידי ריגושים ומאכלים יוצאי דופן- בקיצור- פיצרייה סוג ב'. שמוליק היה מבואס מהמצב- כל הפיצריות המצליחות באזור שלו גרפו כספים והוא נותר עם אותם 5 ילדים קבועים שבאו לאכול את הפיצה הזולה שלו וכמה סבתות שהגיעו מידי פעם למקום. גם חיילים הגיעו מידי פעם אך לא יותר מידי. גם בתחום ההזמנות לאירועים הוא חווה משבר, אנשים העדיפו להזמין קייטרינג חלבי במקום את השירות שלו.
בא לשכונה שף חדש
שמוליק החליט כי הוא חייב להכניס שינויים לתפריט- הוא הבין שאחרת, הוא עלול לאבד את הפיצרייה שלו ולכן הזמין שף מקצועי מבחוץ שם שעובד עם חברת קייטרינג לאירועים. השף הכניס סלטים חדשים וטריים, פיצות בגדלים שונים, פיצות מותאמות לילדים, פיצות לרעב לילי (מכירים את הרעב הזה שתוקף אותנו אחרי בילוי לילי?- כן על זה מדובר), פיצות ללא גלוטן, פיצות עם תירס, פיצות עם אננס בסגנון טרופי, פיצות עם זיתים שחורים ורגילים, פיצות יומולדת (תכלס פיצות רגילות אבל מגיעות עם זיקוק ועוגת שוקולד קטנה), פיצות בשילוב משקה במחיר משתלם, והטופ שבטופ- מבחר סוגים של ספגטי ומוקרמים (כמו למשל: פשטידות מוקרמות, תפוח אדמה אפוי מוקרם ועוד).
איזו הצלחה בשכונה!
הספגטי המוקרם של הטבח המהולל (שהפך להיות אליל הפיצרייה) שינתה לחלוטין את המצב. פתאום החלו להגיע אל הפיצרייה מגוון לקוחות- לא רק סבתות, חיילים וחמשת הילדים הקבועים אשר היו מגיעים לאחר הלימודים בימי חמישי ושני. פתאום כל השכונה החלה להגיע אל המקום.
התפריט החדש והייחודי הודפס, הפליירים הגיעו לכל הדלתות ושלט גדול נתלה מעל. שמוליק התגלה כאיש שיווק יוצא דופן- הוא אפילו לא ידע שיש לו את הכוח השיווקי הזה ושכל מה שהיה צריך לעשות היה לצאת מקרטון הפיצה המוכר שלו. מכיוון שגולת הכותרת הייתה מנת ספגטי מוקרם- הכיל הפלייר תמונה מפתה של ספגטי מוקרם. את התמונה ייצר מעצב גרפי מקצועי ששמוליק הכיר בעברו. מעבר לזאת, דאג שמוליק לאוכלוסייה החלשה ולא זרק פיצות – אלא תרם אותן לאגודות שאספו מזון לאנשים רעבים.
אז מה אתם אומרים? בא לכם פיצה או איזה ספגטי?
קראו עוד על קייטרינג מוזה